<h1>ראבי"ה סימן ס"ז</h1>
<h2>דף כא:</h2>
בירושלמי [פ"ד ה"ו] ר' אחא ור' יונה בשם ר' זעירא לא התפלל שחרית ובא ומצאן מתפללים של מוסף אם יודע שמתחיל וגומר עד שלא יגיע שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל ובאיזה אמן אמרו תרין אמוראין חד אמר באמן של שומע תפלה וחד אמר באמן של האל הקדוש א"ר פנחס ולא פליגי מאן דאמר באמן של האל הקדוש בשבת משום קדושה ומאן דאמר בשל שומע תפלה בחול. ור' חיים כהן מנוחתו כבוד דיקדק מכאן מדקאמר בחול במוסף שומע תפלה שמע מינה דבחולו של מועד ובראש חודש יש להתפלל י"ח ברכות בתפלת המוסף, וראשי חדשים ומפני חטאינו מתפלל בין ברכה לברכה במקום שירצה. ועוד ראיה מדאמרינן לעיל דרבנן הוא דלא אטרחוהו מפני כבוד שבת, ויום טוב כיוצא בו, הא בכל שאר מקום אטרחוהו. [ו]הא דאמרינן בפ' תפלת השחר תמני סרי תיקון תשסרי לא תיקון, יש לומר דבחול בלא ראש חודש מיירי. ואין נ"ל דבריו, חדא דבתוספתא דמכילתן איתא בהדיא (כניהוגן) כמנהגינו, ותו דהא דלא אטרחוהו רבנן דלמא לאו במוסף מיירי אלא בערבית ושחרית ומנחה, ותו בירושלמי דידן בדקתי בסוף תפלת השחר וכתוב בו התפלל שחרית וכו' כדלעיל, והנה חלוקים בגירסא. ותו תמה על עצמך אמאי נקט תפלת מוסף טפי מתפלת מנחה ויוצר, והל"ל לא התפלל שחרית אך קרא הכל עד גאל ישראל כשהתחיל שליח ציבור במגן ומחיה של שחרית והיה מוצא [ה]פלוגתא שפיר, כי כל פלוגתא בענית אמן בשבת ובחול תלויה, ומה [תלה] [ה]פלוגתא [ב]מוסף, הלא [ל]האמור[אין] אין חידוש בדקדוק הרב. ותו דבפ' מי שמתו איתא נמי בירושלמי בלשון אחרת והכי גרסינן התם הלכה קברו את המת א"ר שמואל בר אבדומי זה שנכנס לבית הכנסת ומצאם עומדים ומתפללים אם יודע שהוא יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור כדי לענות אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל באיזה אמן אמרו תרין אמוראי פליגי עלה כדלעיל וכו'. הלכך ההיא גירסא עיקר, ולא מיירי הפלוגתא במוסף. ואם באנו לקיים שתי [ה]גירסות יש [לפרש] הך דתפלת השחר דהכי קאמר באיזה אמן אמרו, פי' שמענו מדבריו שמצוה גדולה לענות אמן ומסתמא כמו בתפלה זו דמוסף כך כל התפלות של יוצר ומנחה שהרי יש בהם אמן ור' אחא ור' יונה אמרי בשבת וגם בחולו של מועד ובראש חדש, ובאיזה אמן אמרו ובאו האמוראים ופירשו, חד אאמן של שבת ואכל תפלותיו, וחד פירש אאמן של חולו של מועד, ואתפלותיו דנהגו בחול קאי דהיינו יוצר ומנחה, והיינו דקאמר ולא פליגי. כן נראה לי. וראייה לדבר שגרסינן בירושלמי פ' תפלת השחר ראש חדש שחל להיות בתענית הראשון מזכיר כו' עד במוספין היכי אמרינן ומסיק ר' אבא אומר ראש חודש ברכה רביעית בכל השנה ושל תענית ברכה חמישית ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים, שמע מינה דאין בו גואל ורופא ולא שומע תפלה, ולהכי בעי טפי אמוסף מביוצר ומנחה. ואני פירשתי הירושלמי בספר זה פירוש מבואר. ומנהגינו עיקר, ולא מהלכה רופפת.
